אילת אדר דה פיצ'וטו, MA פסיכותרפיסטית ומנחה בכירה,

מנהלת מקצועית, המרכז לטיפול במתח חרדה וטראומה

על הסדנה: מודל העזרה הראשונה הרגשית התפתח מתוך החוויה הסומטית  Somatic experiencing.

הנחת היסוד המשותפת היא כי טראומה נשארת במערכת העצבים כאנרגיה שנתקעה בגוף. מתוך הבנה זו, השיטה מתמקדת בעבודה אינטגרטיבית של גוף-נפש לטיפול במצבי מתח, חרדה, טראומה ומצבי חירום.

מתוך ההבנה כי מצבים אלה מהווים קרקע פוריה לקשיים רגשיים, מנטליים, גופניים והתנהגותיים ומעודדת היווצרות טראומות נוספות, העזרה הראשונה הרגשית EFA

-Emotional First Aid מציעה עקרונות וכלים חדשים לשחרור מתח ולחץ באופן עצמאי ומידי, בכל מקום ובכל זמן.

כלים אלה מאפשרים חיזוק יכולות ההתמודדות ובניית חוסן אישי בזמן שגרה ושחרור מתח ולחץ בעתות משבר או חירום.

בסדנה נלמד לזהות ולשחרר את המתח בעצמינו במקביל למה שמתרחש במערכת העצבים האוטונומית בזמן מתח, חרדה או טראומה.

נדגיש את חשיבות הקרקוע המאפשר לחזור לאיזון בכל זמן ובכל מקום.

נתרגל כיצד להוריד את העוררות הגבוהה בה אנו חיים ובכך למנוע הצטברות מתח.

נלמד מה הם משאבים, מה המשמעות שלהם וכיצד להגביר את נוכחותם בחיינו.

ההבנה המלאה והחדשנית של טראומה על פי המודל של החוויה הסומטית, בשילוב העבודה המדויקת של העזרה הראשונה הרגשית מאפשרים תנועה טיפולית מיידית ומחוללת שינוי.

ליאורה בר נתן, פסיכותרפיסטית גופנית מומחית. Coordinator מוסמכת ע"י "המכון הבינלאומי להתמקדות"  להסמכת מטפלים ב Focusing-Oriented Psychotherapy מייסדת ה"מרכז לתרפיה מוכוונת התמקדות" העוסק בהכשרת מטפלים לעבודה עם FOT והתמחות בעבודה עם טראומה. פיתחה גישה ייחודית לשילוב ה FOT בטיפול זוגי ובטיפול במשבר. מטפלת זוגית ופרטנית בקליניקה בשוהם וכן מדריכה, מלמדת ומנחה יחידים וקבוצות במוסדות שונים. מטפלת גם בגישות ה- Somatic Experience - SE, הביוסנתזה והקונסטלציה המשפחתית. בעלת M.A בייעוץ ארגוני מאוניברסיטת ת"א ובעברה שימשה כיועצת ארגונית בתפקידים בכירים במגזר העיסקי.

על הסדנה: בשנים האחרונות, עם התפתחות האמצעים הטכנולוגיים, צוברים תאוצה מחקרי מוח המראים כי החוויה מעצבת את מבנה המוח. החוויה היא ביולוגיה.
אריק קנדל זכה בפרס נובל בזכות ההוכחה הבאה : כאשר נוירונים במוח מופעלים שוב ושוב, החומר הגנטי המצוי בתוך הגרעין של הנוירונים האלה "מופעל" וכך נוצר מיזוג בין חלבונים חדשים, ומתאפשרת היווצרותם של קשרים סינפטיים, נוירונים חדשים.
הצתה נוירונית ( חוויה ) מפעילה את המנגנון הגנטי, שמאפשר למוח לשנות את הקשרים הפנימיים בו (הזכרון). משמעות הדבר היא שחוויה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, משנה את הקשרים הסינפטיים המוחיים ואת הזכרון.

בסדנה זו נחקור איך התהליך החוויתי ההתמקדותי מביא לשינוי ונבחן איך הידע מהמחקר מסייע לדיוק תהליך ההתמקדות ולעבודה עם מצבים מורכבים, משבריים, טראומטיים.
הסדנה תחולק לשלושה חלקים :
1. חקר המוח – תובנות מדעיות מן המחקר על רגשות, חוויה וקשר.
2. כשהמחקר פוגש את ההתמקדות – השפעת תובנות אלה על תהליך ההתמקדות והתערבויות הממקד.
3. כשההתמקדות פוגשת את הטראומה - כיצד ההתמקדות מסייעת לנו בעבודה הטיפולית עם מצבי טראומה ומשבר.

חגית בן שחר
מטפלת בתנועה, בנשימה בשתי שיטות ממוקדות גוף לטיפול בטראומה – SE ו EMDR.
MA  מאוניברסיטת חיפה. מתוך הידע הרחב והמגוון לימדה באוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת מדיסין, מכללת רידמן ועוד. מדריכת מטפלים ודולות בתחום הטיפול בטראומת לידה, מרצה בכנסים ובמסגרות שונות.

אמיר לייבמן
פסיכותרפיסט גופני, BFA באומנות.
חבר באיגוד האירופי לפסיכותרפיה  EAP
עוסק ומפתח תחום הפסיכותרפיה השמאנית
מנחה טקסים ותהליכים אישיים וקבוצתיים

על הסדנה: שנת החיים הראשונה שלנו, מההיווצרות ועד אחרי הלידה, הינה שנה מכוננת. חוויות מאתגרות או מזינות מוטבעות בנו ברובדי האישיות והגוף השונים. מאחר והעובר חסר הגנות מפותחות חוויות אלו תירשמנה בעוצמה. מטרת הסדנא שלפניכם לקשור קשרים ראשוניים בין הלידה והעוברות (בחרנו ללכת מהמפותח אל הגולמי) לבין דפוסים והרגלים הקיימים במשתתפים היום.
כשנוצרים חיבורים בין התקופה העוברית והלידה לחיינו העכשוויים נפתחים איתם עולמות תוכן עמוקים.
כוונתנו לגעת בטראומת הלידה, במידה והייתה, להנכיח צומת משמעותי זה בנגיעות רכות, בנשימה, מגע והזכרות. בו בעת, לאפשר לתאי הגוף והנפש התמתחות אל זיכרונות קדומים אלה, לאפשר הנכחה והזכרות לצד יצירה ומציאת פוטנציאל של ריפוי.

הסדנה הינה תהליכית ומזמינה את המשתתפים לבוא עם מידע אודות סיפור לידתם.
אופי ודרך העבודה בסדנה יותאמו מתוך הקשבה ובהתאם לאספקטים שונים של תהליכי הלידה אשר יעלו במהלך הסדנה. כל זאת מתוך הקשבה קשר וכבוד.
ננוע במפגשים אישיים, זוגיים וקבוצתיים עם הזמנה לתנועה, לשקט, למלל, להוויה והתבוננות. סדנת עומק המתפרשת על פני שני ימי הכנס.
 

ענבר בן יהודה, מדריכה ומנחה בשיטת גרינברג במהלך 14 השנים האחרונות, בהן עובדת עם קליינטים במסגרת תהליכי לימוד אישיים וקבוצתיים ובמסגרת סדנאות.
באמצעות מגע, המסייע למקד את תשומת הלב בגוף, מלמדת על הקשר של פחד וכאב לחיבור שלנו עם הגוף ולצורך הבסיסי שלנו כאנשים להפוך אותם לכוחות מחזקים בחיים שלנו, במקום להתעלם מהם. התהליכים הם דינמיים ומשתנים מאדם לאדם, כל תהליך אישי הוא מסע בפני עצמו, שבו הקליינט לומד כיצד באמצעות מתן תשומת לב לגוף ניתן להרפות ולהפסיק דפוסי פעילות קבועים כדי להביא לשינוי.
הלמידה הגופנית היא דרך פשוטה, מהירה וטבעית להשגת שינוי בנושאים בחיינו, ודאי כשמדובר בהחלמה מטראומה. הגוף הוא גשר מצוין שמאפשר לנו להתחזק ולהפוך טראומה לכוח.
שיטת גרינברג מציעה דרך ייחודית להתמודדות עם טראומות שעברנו בילדות. באמצעות למידה של תשומת לב לגוף אנו לומדים לעבור דרך פחד וכאב ישנים ולהפוך אותם מחוויה קבועה של אימה למקור של אנרגיה וגדילה, שמחזק אותנו ושמקדם אותנו לעבר המטרות שלנו.

על הסדנה: כל טראומה שאנו חווים היא הזדמנות להתחזק, לעבור את הגבולות המוכרים לנו, להשתמש ביכולות חדשות שלנו ולחזק יכולות קיימות. כשלומדים לעבוד עם פחד וכאב הופכים את הטראומה להזדמנות לגדול ולהיות קרש קפיצה קדימה.

זוהי סדנה מעשית בה נבחן את האפקט של פחד וכאב על ה-wellbeing  שלנו.

בסדנה נחווה על עצמינו תוך תרגולים מעשיים המשולבים בדיונים כי כשהגוף לא מופרע, הוא פועל באופן טבעי כדי לדאוג לעצמו, להבריא, להתאים עצמו למציאות משתנה, להתפתח ולממש עצמו, ובכך שואף להגיע למצב שהוא במיטבו, בריא.

פחד וכאב, הם חלק מכל טראומה.

אלו קירות שפוגשים בכל תהליך החלמה ואלו התחושות שהכי קשה לנו לקבל ולעכל אותן.

עם זאת פחד וכאב הם מרכיבים  חיוניים להחלמה שלנו, הם הכוחות העיקריים שהגוף צריך כדי להחלים.

הפחד-  מעורר את כוח החיים ואת הגוף להילחם בכל דרך אפשרית אל עבר ההחלמה. הכאב – זוהי הדרך של הגוף להודיע לנו שיש פה משהו אקוטי שמצריך תיקון (איזון), שהאדם לא מצליח לעכל משהו עד הסוף, שיש חוסר איזון במקום מסוים.

פחד וכאב נתפסים בעיני רבים כגרוע מכל, כתחושות שכאשר הן מופיעות צריך להתגבר, להתעלם או למצוא כל דרך אחרת שלא להרגיש אותן עוד. טראומות בנויות על רגעים שלמים של פחד וכאב שהאדם לא הסכים לחוות והם מוחזקים בגוף.

כשאנו משקיעים מאמץ להתעלם מכוחות אלו אנחנו מתרחקים מהגוף, מאבדים את הכוח הטמון בנו להחלים ובמקום זאת, משקיעים את אותה אנרגיה כדי להילחם ולהדוף את מה שאנו צריכים כדי להחלים ולהתחזק.

למעשה, פחד הינו מנגנון הגנה טבעי, יכולת מובנית המאפשרת לזהות איומים אפשריים. פחד מעיר תגובות פיזיות שונות, שממריצות, מחדדות את התפיסה, ומאפשרות לפעול במהירות ויעילות במצב סכנה. כל טראומה בנויה מפחד שלא הצלחנו לעבור דרכו. כאב הוא הדרך של הגוף להצביע על כך שהוא לא במיטבו, שהוא פצוע או חולה. כאב הוא אלמנט חיוני במערכת ההגנה של הגוף, מזרז תהליכי החלמה ונחוץ לקיום בריא.

זהו אחד מהכוחות הכי חזקים שמשפיעים על החיים, ההתנהגות והיכולת ללמוד. כל טראומה בנויה מכאב שלא הצלחנו לעבור דרכו ולעכל.

דפוסים

המאמץ להתנגד ולחסום כאב ופחד, מתבטא במתח שרירי, כיווץ, הפחתת הנשימה, נוקשות והגבלת התנועה , דבר שעם הזמן מייצר כאבים חדשים.

אותו מאמץ מיותר שאנו משקיעים כדי להדוף, להתעלם או להילחם בפחד או בכאב בא לידי ביטוי כתגובה אוטומטית, שהינה דפוס ההתנהגות הרגיל שלנו, הגורם המפריע לנו בזמן החלמה ובחיים בכלל.

בסדנה נלמד להשתמש בתשומת לב ובפיזיות כדי להפסיק להימנע מפחד וכאב, ובמקום זה לאפשר אותו כתחושה פיזית של זרימה או תנועה של אנרגיה בגוף, כדי להשיג חיוניות, בהירות מחשבה, ריכוז והחלמה.

החלמה

כשלומדים לעבוד עם פחד וכאב מתוך הגוף (מתוך תשומת הלב הפיסית) מתרחשת טרנספורמציה נפלאה. התפיסה הרגילה שלנו לגבי הפחד והכאב משתנה והופכת להיות לפיזית. תשומת הלב שבגוף בשילוב עזיבת המאמץ הפיזי מאפשרים לפחד ולכאב לזרום ללא מעצורים, להשתנות לתחושות אחרות ולגרום לגוף לעבוד. כתוצאה מכך תהליך ההחלמה מתקצר וההחלמה נעשית שלמה ומלאה יותר.

שיטת גרינברג מלמדת אנשים להשתמש בפחד וכאב כחלק מתהליך ההחלמה ובכך האנשים הופכים להיות נוכחים וחלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה של עצמם.

אורך הסדנה: ארבע שעות  כולל: תרגולים פיזיים, דיונים קבוצתיים, חשיבה משותפת והתאמה אישית של הנושא למשתתף.

המטרה: להפוך פחד וכאב לחברים בדרך להחלמה שלנו או של המטופלים שלנו.

ברכה הדר
פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית ביואנרגטית, אנליטיקאית קבוצתית.
מטפלת ביחידים, זוגות וקבוצות טיפוליות. 
מעבירה סדנאות למטפלים בשיטה אינטגרטיבית של טיפול ביואנרגטי וטיפול קבוצתי.


יעל לי
פסיכולוגית, אנליטיקאית ביואנרגטית, עם רקע ביוגה ואמנויות לחימה ובלימוד בודהיזם (מתרגלת ויפאסנה מאז 1998). מטפלת ביחידים ובזוגות, מנחת קבוצת תירגול שבועית באנליזה ביואנרגטית

על הסדנה: האנליזה הביואנרגטית היתה מחלוצי התפיסה שהתמקדה בקשר בין שני גופים אנרגטיים המתרחש בשעה הטיפולית.
בעשורים האחרונים הנושא הזה התחיל להופיע בשדה של התיאוריה ההתייחסותית, בעיקר בזכות ההכרה שהתהליך הטיפולי הוא אינטראקציה בין שני אנשים – מטפל ומטופל. הכרה זאת הובילה את האנליטיקאים ההתייחסותיים להכיר בעובדה שבשעה הטיפולית נוכחים שני אנשים בעלי גוף המשפיעים אחד על השני.
אבחנות כמו "דחק מטראומה משנית" (1995) ( Secondary Trauma Sress), "עייפות חמלה" (2002) (compassion fatigue)  מתארות מה שקורה למטפלים בטראומה לאורך זמן. 
בפרק חשוב וחדשני (בתיאוריה הפסיכואנליטית) לגבי הפגיעות של האנליטיקאי (2008) קוראות הכותבות (אדריאן האריס וקטי סינשיימר) למטפלים פסיכואנליטיים להיות יותר מודעים למחיר הגופני שהעבודה הפסיכואנליטית גובה מהם, ובעקבות זאת לטפל בעצמם ובגופם.
רעיון דומה מופיע במאמר ביואנרגטי מלווה בהצעות להתערבויות גופניות.(2015) 
 

בסדנה נתמקד בגילוי ובהבנה של אופנים שונים בהם עבודה עם מטופלים מהדהדת בגוף שלנו ואיך כמטפלים אנחנו עובדים עם ההדהוד הזה, ועם מה שהוא פוגש, בתוך הגופנפש שלנו, בהקשר של סוגיות התפתחותיות וטראומטיות של המטופל ושלנו, ונתנסה בעבודה גופנית-רגשית.

מיכל ירקוני, מורה מוסמכת ליוגה, מטפלת בגישת  ®BMC. לקראת סיום ההכשרה כמטפלת בSomatic Experiencing . עוסקת בתחומי התנועה והגוף מעל 15 שנה.
עברה את מרבית הכשרתה המקצועית בארצות הברית, שם גם עסקה בהוראה ובטיפול דרך יוגה ותנועה מודעת במסגרות חינוכיות ורפואיות שונות.
משנת 2004 מנחה סדנאות אנטומיה ותנועה התפתחותית למתרגלים ומורים ליוגה ברחבי הארץ. עוסקת בהוראת יוגה ומנהלת קליניקה פרטית לתרפיה דרך יוגה ותנועה מודעת. שותפה להקמת מרכז ההכשרות ליוגה תרפיה אינטגרטיבית . מלמדת קורס שנתי למורים ומטפלים – "הפנמה גופנית כבסיס ליוגה תרפיה".
 

על הסדנה: למערכת העצבים האוטונומית יש חלק מרכזי בהתהוות של טראומה ובתסמינים הנלווים לה. תגובת ה-fight or flight מזוהה ביותר עם המערכת ומקבלת התייחסות רבה, אך בהיווצרות ובהנצחה של טראומה מעורבים באופן משמעותי חלקים נוספים של מערכת העצבים האוטונומית, דרך עצב הואגוס, הקשורים ליכולות של אוריינטציה חברתית ולתגובת הקפיאה (freeze).

תיאוריית ה Polyvagal שפיתח סטפן פורג'ס פורשת מחדש את הידע על מערכת העצבים האוטונומית וטראומה. הבנה חוויתית של האנטומיה והפיזיולוגיה של תיאורית הפולי-ואגל יכולה לא רק לשפוך אור על טראומה ותסמיניה אלא גם לפתוח צוהר עבורנו המטפלים למציאה של דרכים ישימות ופשוטות לתמיכה בסובלים ממנה, כבסיס לתהליך הריפוי והתנועה בחזרה לחיים.

הסדנה מורכבת משני חלקים:

• סקירה תיאורטית של הפיזיולוגיה של טראומה בהתמקדות על עצב הואגוס והסתעפויותיו.

•  התנסויות בהפנמה גופנית (embodiment) של הואגוס דרך מגע, תנועה ונשימה, להבנה חווייתית של תפקידו בהיווצרות וריפוי טראומה.

אבי בחט, מטפל במגע ותנועה למעלה מ25 שנה. עוסק בהכשרת מטפלים באינטגרציה מבנית של רולף (רולפינג), בשיטת טרייגר, ובשיטת בחט – טיפול במגע ותנועה. מורה גם לשיטת פאולה ולעיסוי אינטגרטיבי.

בוגר תכנית הגשטלט של אוניברסיטת ת"א (לימודי המשך) והכשרות רבות פרטיות בתחום הפסיכותרפיה והקשר גוף נפש.

עובד תמיד בהתייחסות לקשר גוף נפש כאשר את עקר העבודה עושה דרך הגוף עצמו הן דרך המגע והאינטראקציה/ עבודה משותפת, והן דרך התנועה לפי הגישה הרלוונטית: רולף, טרייגר או פאולה.

מלמד בישראל ובהולנד ומטפל בת"א ובירושלים.

מיכל שיוביץ, מטפלת בתנועה הבעה ויצירה למעלה מ20 שנה עם אוכלוסיות מגוונות ילדים ומבוגרים. מדריכה, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים. אנליטיקאית קבוצתית. חוקרת את המפגש גוף-נפש-התפתחות.

על הסדנה: הסדנה תפגיש את המשתתפים עם גישה מעשית לטיפול בטראומה ותהליכי החלמה 'כיווץ ועצירה לצד דילול ורפיון- יצירת זרימה מאוזנת יותר'. הסדנא תפגיש גם דרך דוגמה ספציפית – טיפול בעקמת.
להחזיר לרקמות את היכולת לאלסטיות.
לאחר טראומה ישנן רקמות הנמצאות במצב של מתח יתר ורקמות אחרות ברפיון יתר.
בסדנה נרצה לחפש את האפשרות להחזיר לרקמות השונות בגוף ובנפש את היכולת לאלסטיות, התרחבות והצטמצמות, התמלאות והתרוקנות. זאת בעזרת תחושה והקשבה למצב הרקמות על ידי תנועה, מגע ודיבור, על ידי הרחבת השיח, והתאפשרות המפגש.

הנושאים שיודגשו הם זיהוי הבעיה, הבנת גבולות השפעת הטיפול,  הבנת המשמעויות של העבודה המשותפת עם המטופל לצד משמעויות העבודה העצמית!
הבנת השלבים בתהליך - מה מייחד כל שלב ומה מאפשר מעבר לשלב הבא.
 

שלבים בתהליך:

1. שלב האינטראקציה הראשונית – כיצד המטופל מגיב לאינטראקציה במגע, במילים, התאמה בין היכולות של המטופל לגישה הטיפולית. הבסיס לתהליך הוא - זיהוי התמיכה – עד כמה מהר זה קורה וכיצד לסייע לתהליך להתאפשר  או שצריך לחפש דרכים נוספות/"לעבוד" על זה.
2. שלב הפתיחה – יצירת האפשור לשינוי תבניתי ע"י פתיחה של מה שהיה סגור. בניית העבודה המשותפת – האם יש צורך בחזרה לשלב הקודם ובאיזה מינון – יצירת התאמות ליכולת ההתקדמות של המטופל.
3. בניית המערך התומך להמשך הדרך – לחיים מחוץ למפגש הטיפולי. לימוד תיאורטי – משולב בלימוד ותרגול מעשי של התנהלות חדשה בדגש על תנועה או/ו בדגש על מערכות יחסים, בניית רצף המשכי בין המתרחש בתוך חדר הטיפולים למתרחש מחוצה לו.

עדית פאנק, פסיכותרפיסטית גופנית. חברה ב  EABP. מרצה בכירה במכללת רידמן מעל 15 שנים. מטפלת בקליניקה פרטית מעל 20 שנים. מדריכת מטפלים. מחברת הספר "מגע ישיר" בשיתוף עם קובי נחושתן. הוציאה לאור 4 ספרים נוספים. ציירת. משוררת.

על הסדנה: במקרים רבים של טראומה נעתקת הנשימה. לעתים גם המילים.

לאורך יותר משני עשורים של עבודתי בקליניקה כפסיכותרפיסטית גופנית, פגשתי במטופלים עם מאפיינים המוגדרים כפוסט-טראומתיים, שאיבדו את היכולת למלל תחושות גופניות או רגשות כמו פחד, תסכול, חוסר אונים, עצב או כעס. חלקם איבדו גם את היכולת למלל שמחה או עונג.

היותי פסיכותרפיסטית גופנית, מרצה בתחום וכן אמנית פעילה (בוגרת המדרשה לציור. משוררת. סופרת) איפשר לי עם השנים להעמיק ולהעצים את הקשר בין המילים, הקו הדינמי ונוכחות הגוף בתהליך, ככלי טיפולי בקליניקה.

בסדנה נבוא במגע משולב עם משולש הנשען על שלוש צלעות:

1.      הקו הספונטני, גרפיט על נייר (עולם הביטוי היצירתי הילדי)

אמיתי (1972) מתייחס אל השרבוט הראשוני כאל שלמות בפני עצמה ולא כאל שלב בלתי בשל בהתפתחות היצירתית: "באותה מידה שגם הילדות עצמה איננה שלב בלבד לקראת הבגרות, אלא יש לה יחוד משלה, תכונות וסימני היכר ספציפים, עולם של חוויות ודרכי חשיבה מיוחדות" ומוסיף: "השרבוט, יותר מן הציור התיאורי, הוא הביטוי המרוכז והמגובש ביותר של הילד, כי הוא כל כולו פרי יצירתו, ואינו תלוי בגורמים שמחוצה לה" (אמיתי ד. 1972)

"דף הציור הלבן אינו נותן הוראות, הוא מזמין את הילד להפליג אל הבלתי ידוע" (אונא, 1978) אבל אונא מתייחסת אל הדף הלבן לא רק כמזמין הרפתקאות אלא גם מפחיד, אם מדובר בילד שחווה חינוך נוקשה או כזה שמדכא את החופש לביטוי עצמי והדיכוי יתבטא גם ביכולתו ליצירה חופשית ללא מעצורים.

2. דיאלוג בעל תוכן רגשי (עולם הביטוי הוורבלי)

יש טכניקות טיפול שונות שמאפשרות לנו לדבר על הרגשות או לבטא את הרגש עצמו. לאחר מחקר רב שנים בשילוב עמיתים, הגיע ג'נדלין (2001) למסקנה שהצלחת הטיפול אינה תלויה בהכרח בהבדלים בין שיטות הטיפול, שמשקלם מועט יחסית, ולא בנושאים שעליהם מדברים המטופלים, אלא: "השוני נעוץ בדרך שבה הם מדברים". כן הוא מדגיש שהדרך בה מדבר המטופל היא רק סמן חיצוני למתחולל בתוכו פנימה. בנוסף הוא מציין את הפער בין המילים להרגשה, שבתחילה נראות דומות במהותן, אבל עם התהליך ההתמקדותי, "ההרגשה חורגת מהביטוי שנותנות לה המילים" (ג'נדלין 2001)

"הקול לא עושה הנחות. הוא משקף בנאמנות את כל מה שאנחנו בכל רגע נתון" (שמיר, 2006)

3. שימת לב למתרחש בגוף (עולם התנועה הפסיכסומטי)

"הקשר הפסיכוסומטי מתאר את יחסי הגומלין בין הגוף לנפש ואת השפעתם ההדדית זה על זו. הנפש תתבטא במבנה הגוף, בתנועותיו, יציבותו, הקול היוצא ממנו, כלומר, לשון הגוף, והגוף ישתקף בנפש ובהשפעתו עליה במצבים רגשיים. בתרבויות קדומות מוצאים לא מעט ביטויי גוף המבטאים רגש. ביהדות למשל: "תורתך בתוך מעי" (תהילים) "גם בשפה השגורה, בכל שפה שהיא, אנשים נוטים באופן טבעי ולעתים בלתי מודע, לתאר את מצבם הנפשי באמצעות ביטויים המדגישים את תוכן החוויה הרגשית באזור או איבר מסוים, כמו: כאב לב כביטוי לצער ועצב, פרפרים בבטן כביטוי להתרגשות, פיק ברכיים כביטוי לפחד או בהלה" (פאנק, נחושתן, 1997). גם הרפואה הסינית, הטיבטית וההודית (איורוודה) מצביעות על קשר בין תפקוד רגשי לאיברים מסוימים בגוף. 

בן–שחר (2013) מתייחס אל המונח פסיכוסומטיות מזוויות שונות, ומאפשר התבוננות בקשר הפסיכוסומטי "הן כשתי מערכות בעלות זהות תפקודית (גופנפש) והן כשתי מערכות המשפיעות זו על זו, מתנות ומשלימות זו את זו (גוף ונפש).

לוין (1999) לא שולל את האפשרות שטיפול נפשי בדיבור או מתן תרופות יכול להועיל במצבי טראומה, אבל אינו רואה דרך לרפא את הטראומה מבלי להתייחס לתפקיד המרכזי שמשחק בה הגוף, איך הוא מושפע מהטראומה ומה כוחו בריפוי תוצאותיה.

הסדנה תאפשר התנסות של פן אחד מכלל האפשרויות בשילוב בין שלושת הצלעות באופן סימולטני. השילוב הורבאלי והגרפי תוך שימת לב למתרחש במרחב הגופני בוזמנית, פותח צוהר אל כלי התפתחותי-אישי וטיפולי.

כמו כן, השימוש בקו הגרפי תוך השיח המילולי מאפשר שיקוף של חסימות רגשיות והליכי תנועה-פנימיים בגוף עצמו במקביל. נלמד לקרוא איך הקו הויזואלי המלווה את הדיאלוג בעל התוכן הרגשי משפיע על הגוף ומשקף אותו. נכיר את מרחב הדף כאפשרות למפה גופנפשית. הסדנה בת שעתיים בלבד, ולכן היא אינטנסיבית ומבקשת שיתוף פעיל של המשתתפים בה.

הסדנה מזמינה לחוויה משותפת של הדגמת אמצע מתוך המשתתפים בה, תוך עבודה בזוגות וכן לימוד ושיתוף. הסדנה מוגבלת במספר המשתתפים בה.

אורלי שטיינבך, פסיכותרפיסטית גופנית חברה באיגוד האירופאי והישראלי EABP

בוגרת מכללת רידמן פסיכותרפיה גופנית הוליסטית, ביוסינתזה- דייויד בואדלה, שיטת גשטאלט גוף נפש א.תל אביב, בוגרת הנחיית קבוצות א. תל אביב, בוגרת שיטת החוויה הסומטית  - SEP,  פעילה ומתנדבת במרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית                                                                    מדריכת מטפלים מוסמכת, מטפלת בקליניקה בתל אביב ביחידים ובזוגות.

על הסדנה: סדנת עומק חוויתית בת יומיים המבוססת על שילוב בין הפסיכותרפיה הגופנית לבין שיטת החוויה הסומאטית של ד"ר פיטר לוין – שיטה לשחרור סטרס וטראומה המציעה את העזרה הראשונה הרגשית  ככלי למטפלים ולקהל הרחב: כלי העוזר לשחרר מתח ולחץ באופן מיידי בכל מקום ובכל זמן.

ביום הראשון אעביר מצגת עם הסברים על השיטה, כיצד אנו מגיבים למתח ואיך נוצרת הטראומה ומדוע? כיצד ניתן לשחרר את המתח הטראומטי ממערכת העצבים ? תוך כדי המצגת תנתן הזדמנות לחוות את החומר ולחוש את הגוף נפש שלנו באמצעות תרגילים של הקשבה פנימית, התבוננות על התחושות הגופניות והכרות עם מערבולת הטראומה ומערבולת הריפוי, שפע המשאבים שברשותינו, וכיצד ניתן לגייסם לטובת ההחלמה הטבעית.

היום השני של הסדנא יהיה חווייתי בו נתרגל את התאוריה שלמדנו ביום הראשון, אתן דוגמאות מחדר הטיפולים, תהיה הדגמה של החומר הנלמד. נתרגל כיחידים או בזוגות :

נחווה ונלמד לזהות ולשחרר מתח טראומטי בעצמינו ובסובבים אותנו

כיצד נוכל למנוע הצטברות מתח בגוף במטרה להביא לאיזונה של  מערכת העצבים?

למנוע הופעת תסמיני דחק פוסט טראומטי PTSD כיצה נסייע בעיקר לאנשים החיים במתח טראומטי מתמיד, להחזיר ולשמור על שליטה גם בזמן מתח והצפה כרוניים,להגביר חוסן אישי וליצור שקט פנימי

נלמד כלים בסיסיים להתמודדות עם סטרס וטראומה, חיבור למשאבים, כלים שימושיים לנו כמטפלים, ולחיינו האישיים.  כיצד נתחזק את מערכת העצבים שלנו כמטפלים המתמודדים עם טראומה מידי יום וכיצד נימנע ממצב של טראומה מישנית?

כל זאת באמצעות טכניקות לקירקוע, לתחושת הגנה ומקום בטוח, להקשבה לעצמי, תירגול של גבולות בריאים, כיצד נרחיב ונגדיל את המיכל שלנו, את המקום של כוחות ההחלמה הטיבעיים שכולנו נולדנו איתם?  כיצד נחזור אל זרם החיים?  

(הסדנה מיועדת לעד 20 משתתפים)

סיון בשן-פלג, פסיכותרפיסטית גופנית התייחסותית.
בעלת תואר שני MSc בפסיכותרפיה אינטגרטיבית עם התמחות בטיפול זוגי, מטעם מכון מטנויה ללימודי פסיכותרפיה ואוניברסיטת מידלסקס, אנגליה
בעלת דיפלומה PGDip בפסיכותרפיה גופנית אינטגרטיבית מטעם מכון שירון, אנגליה.
הכשרה ב- Somatic Trauma Therapy - עבודה עם טראומה ו PTSD ע"פי שיטתה של בבט רוטשילד.
מלמדת ומדריכה במגמה לפסיכותרפיה גופנית הוליסטית במכללת כרכור
מטפלת ומדריכה בעלת קליניקה פרטית
 

מטרות הסדנה:

1. הבנת המושג העברה בין דורית וכיצד הטראומה עוברת מדור דור.

2. מודעות וזיהוי הסיפור המשפחתי של הטראומה.

3. עבודה ועיבוד הטראומה הבין דורית באמצעות טכניקות מתחום הגשטאלט, הפסיכודרמה והקונסטלציה המשפחתית.

על הסדנה: הסדנה תעסוק בנושא ההעברה הבין דורית של הטראומה ובהיבטיה הגופניים-רגשיים-מחשבתיים, כפי שבאים לידי ביטוי בנפשו של המטופל בהווה. דפוסים נפשיים אלו מבטאים הזדהות עם אירוע טראומטי לא פתור שנחווה בדורות הקודמים. אירוע כזה יכול להיות מודע ומדובר או לא מודע וכזה שמקורו לא ידוע.

מכיוון שהטראומה והשלכותיה הועברו בתוך המשפחה ובין הדורות, אחת הדרכים לעבודה בקליניקה היא פיסול במרחב של הייצוגים המבטאים את הסיפור המשפחתי על ידי חילוף תפקידים והנכחת העמדה הגופנית-נפשית בכל אחד מייצוגים אלו. "פיסול גופני" זה מאפשר לחשוף את ה'מידע' שהועבר בין הדורות ולהחיות את הדינמיקה המשפחתית החבויה והסבוכה שהודחקה והושתקה.

בסדנה ננסה להבין אתמקור הטראומה, נתבונןבחלקי הטראומה השונים והיבטיהם ב"כאן ועכשיו", נעלה את הקולות המושתקים לחלל החדר וניצור דיאלוג ואינטראקציה ביניהם, נזהה את התחושות הגופניות וננסה להבין, על ידי שימוש בדימויים והתייחסות לרגשות, מה עולה אצל כל ייצוג. ניתן לדברים שעולים   ביטוי באמצעות קול, תנועה, אמירה ועוד. נזהה את החסימות הרגשיות והגופניות של המטופל וננסה להבין משהו חדש או ברור יותר לגבי התפקיד שהן ממלאות. נזמין את המטופל להעמדה שונה של הקולות בחדר ונברר מה העמדה זו מעלה אצלו. נבדוק את משמעות הדברים עבורו במטרה לאפשר לו לנסות ליצור תנועה אחרת שתשבור את מעגל הקסמים שנכפה עקב ההזדהות עם העבר.

הסדנה בנויה משלושה חלקים:

• חלק תיאורטי קצר ובו הקנייה תיאורטית המתייחסת להעברה בין דורית.

• חלק של עבודה סדנאית התנסותית. בחלק זה יתקיים תהליך של כלל הקבוצה בו כל אחד יתחבר לספור המשפחתי שלו ולהיבטים של טראומה בתוך הדינמיקה הבין דורית. מתוך כך נצא לעבודה עם משתתף אחד בה נמחיש את הסיפור המשפחתי וההעברה הבין דורית של הטראומה במשפחה באמצעות העמדה במרחב של הייצוגים הקשורים לסיפור.

• שיתוף וסיכום.

(הסדנה מיועדת לעד 12 משתתפים)

רונן לוי, פסיכותרפיסט גופני, מוסמך על ידי ה EABPמטפל פרטני ומדריך בקליניקות בתל אביב ובאילת. מורה ומרצה לפסיכותרפיה גופנית וטראנספרסונלית באוריינטציה התייחסותית במכללת רידמן. מנחה קבוצות הדרכה למטפלים במרכז ילדים והורים. חבר בוועד המנהל של הארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית ILABP .

על הסדנה: לצד שאלות קיומיות, נפגעי טראומה מביאים איתם לשדה הטיפולי דינמיקה טעונה במיוחד בכל הקשור ליחסי קרבה–מרחק במערכות יחסים בין אישיות (אינטר-סובייקטיביות ) ועל אישיות (טראנס פרסונליים). דינמיקה זו מחייבת את הצמד מטפל-מטופל לשוטט במרחבים הלומים של שתיקה והצפה של כמיהה לשינוי מול חרדת התאיינות איומה. היכולת לשאת קטבים אלה מאתגרת את מרחבי האמונה של המטפל והמטופל ומזמינה אותם להיכנס למחוזות אפלים, בהם התקווה והייאוש נפגשים ונלחמים על מקומם, כל פעם מחדש.

האמונה (Faith) היא פונקציה נפשית המתקיימת בתוכנו בהיותנו במצב בלתי ידוע. אייגן (2013) טען כי חוסנה של הנפש נמדדת על פי היכולת להתהלך במרחבי הפגיעות העמומים של חוסר הודאות. האפלה הקיומית בה אנו חיים מהווה את המקור לחוויות הרגשיות שלנו. מתוכה צומחים הכיסופים, הגעגוע, העצב והייאוש, התחינה והכעס, ואיתם גם הכמיהה להתחבר לגלות ולהתגלות. לצד זאת, אותה אפלה ממש מהווה גם את המקור להגנות הנפשיות הנוקשות ביותר שלנו. טראומות ומשברים נפשיים פוגעים באופן עמוק ביכולותינו לשאת מרחבי פגיעות ואמונה, ויחד עם זאת הם מפגישים אותנו באופן ישיר עם שאלות אודות מהות קיומנו בעולם.

בסדנה נדבר ונחווה, נתקרב ונתרחק, נתחבר ונתנתק, נשחק ונצלול אל תוך הבעיות הקיומיות המתעוררות בנו כשטראומות ומשברים מזדמנים לחיינו. שאלות קיומיות מטלטלות הן מנת חלקם של כולנו, והן מגיעות ביתר שאת לחדר הטיפולים עם מטופלים שחוו טראומות קשות בחייהם.

בסדנה נחפש את החרדות הקיומיות הבסיסיות שאיתן אנו (המטפלים) מגיעים לחדר הטיפולים.

נבחן כיצד הרחבת היכולת להרגיש ולחוש את סוגי החרדה שלנו מעמיקה את יכולותינו להתחבר אל האחר. נבדוק את המוכנות שלנו לחצות דרך שאלות בסיסיות הקשורות באמונה, בתפילה, בחוסר ביטחון קיומי, בייאוש, בכמיהה, ובגעגוע עמוק לחיבור וקשר. בתוך כך ניבחן כיצד העבודה הפנימית שלנו כמטפלים עם שאלות אלה עשויה להניע תהליכי אמונה אצל המטופל.

הסדנה תכלול חלקים תיאורטיים מעולם הקבלה והחסידות של רבי נחמן מברסלב ותצביע על נקודות ממשק המצויות בפסיכותרפיה גופנית התייחסותית. היא תכלול התנסויות חווייתיות ותיאורי מקרה קצרים.

מאיה ברש, בעברה עורכת דין, בהמשך למדה ביוסינתיזה בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב. כיום מטפלת כפסיכותרפיסטית גופנית בשיטת ביוסינתיזה בקליניקה עצמאית בתל אביב וברמת השרון. בנוסף, מטפלת בכפר הנוער הניסויי למנהיגות סביבתית ומצויינות בכפר הירוק, בבני נוער החיים בפנימיה טיפול רגשי בשיטת ביוסינתיזה. כמו כן, בעלת ניסיון טיפולי בחולי סרטן ובבני משפחותיהם במסגרת קרן יורי שטרן.

במסגרת עבודתה הטיפולית נחשפה למטופלים שעברו טראומה מצטברת. כאנשים בוגרים בטיפול הם יכלו להסתכל על חייהם במבט רטרוספקטיבי ולהבין שחוו פגיעות מתמשכות. פגיעות אלו לא נחוו בהכרח כטראומטיות בעת התרחשותן, אך הצטברותן והופעתן שוב ושוב בתחילה על ידי הדמויות המטפלות הראשוניות ואחר כך על ידי דמויות משמעותיות אחרות בחיים יצרה אפקט של פגיעה טראומטית.

בעבודתה הטיפולית במקרים אלו ניצבה בפני אתגרים טיפוליים לא פשוטים, למדה מהם רבות, וכיום מעוניינת לחלוק את ניסיונה במסגרת הסדנה המוצעת. 

הסדנה תתייחס לנושאים הבאים:

• הגדרת המושג טראומה מצטברת על פי מסעוד חאן (Masud Khan, a Cumulative Trauma Disorder).

• הצגת מקרה: טיפול בן שנתיים בגבר הסובל מטראומה מצטברת.

• מרכזיותו של השחזור (reenactment) בקשרים משמעותיים בחיי המטופל ובתוך הקשר הטיפולי.

דו-כיווניותו של השחזור (המטפל לעיתים קרובות חווה עצמו כקורבן הטראומה על ידי המטופל).

• ההדהוד הסומאטי כחלון אל הטראומה, יציאה ממנה ומציאת "תנועה חדשה".

• האתגרים של המטפל:

  תיקון המעטפת החיצונית הפגועה דרך הקשר הטיפולי, מיקומו של המטפל בתיקון, והחזרת היכולת של המטופל ליצירת וויסות ואיזון.

  מניעת שחזור הטראומה בחדר הטיפולים.

  קרבה ביחסים הטיפוליים שווה: סכנה.

הסדנה תכלול דברי פתיחה, תרגיל התנסותי, דמיון מודרך, שיתוף במליאה ודיון פתוח בנושאי הסדנה: הזמנה למשתתפי הסדנה לחלוק במליאה חוויות מחדר הטיפולים. 

ג'ודיתה בן-דוד (מ.א)
פסיכותרפיסטית ממוקדת גוף, תרפיסטית בתנועה, מומחית בטראומה וחוסן, מנחת קבוצות, מדריכה ומרצה בארץ ובחו"ל. מרצה במכללת תל-חי במסלול לדחק וטראומה, ובאוניברסיטאות באירלנד ובטורקיה. מנחת מיינדפולנס וקבוצות ישיבה של עמותת תובנה. תרפיסטית בנשימה. זמרת.
מייסדת פרוייקט טובו ואחוות הנשים המרפאות, ארגונים הומניטאריים המכשירים אנשי טיפול ונשים כפריות בדרום אפריקה, אירלנד, טורקיה ובגליל.

על הסדנה:

ישנם יותר מ 15 מיליון אנשים בעולם ברגע זה שברחו מביתם אל הלא נודע, הם קרויים displaced people, או פליטים. זהו נושא חריף ונוכח מאוד בעולמנו בעשור האחרון.

ישנם כ 2 מיליון פליטים היושבים במחנות בגבול סוריה-טורקיה, לאחר שנמלטו מאזורי מלחמה קשים, חלקם עוד טרם הזוועה הגיעה עדיהם, רובם כשמחזות קשים כבר פגשו אותם. עזיבת הבית בהפתעה יחד עם הלא נודע שאורך כבר שנים, הרס מוות אונס וחורבן שעברו בדרך יחד עם הישיבה הארוכה במחנות אוהלים חסרי פרטיות וחסרי יציבות וזהות, כל אלו הינם גורמים פוטנציאליים חריפים ליצירת טראומות נפשיות קשות עד כדי מצבים פסיכוטיים.

טיפול בטראומה בשטח ולא בקליניקה לרוב היה שמור לאנשי רפואה.

מאז שנת 2000 אני חוקרת שיטות פסיכופיזיות להשבת החוסן למערכת הגוף-נפש שהן מעבר לשפה ותרבות. ביה"ס השורש שלי בנושא הינו סומאטיק אקספיריינסינג בהנחייתו של פיטר לוין. מצאתי בשיטות אלו גיבוי והרחבה להבנה עמוקה שנמצאת במדיטציית מיינדפולנס, שנגעה בי עמוקות כבר בשנות התשעים.

בשנת 2007 יצאתי להדריך בדרום אפריקה נשים משבט הזולו בכלים בסיסיים לטיפול בטראומה ויצירת חוסן, כחלק מפרוייקט טובו ToWo ולאחר האפרטהייד. לאחר מכן לימדתי באירלנד ובקבוצות רב תרבותיות בגליל. בשנה האחרונה, 2015 , נקראתי על ידי אליין קאראס לתמוך בהכשרה שהיא נותנת בטורקיה לאנשי טיפול יועצים ומתנדבי העמותות העוסקים ברווחת הפליטים הסוריים/כרודים/יזידים שבגבול טורקיה.

במהלך הסדנה אשמח לספר על העבודה שלנו שם, על התפיסה העומדת מאחורי העבודה הטיפולית וההכשרה, כמו גם לפתוח שאלות הנוגעות לאפשריות של החלמה במצב כזה, ולרגישות תרבותית, לדיון. הסדנה תכיל גם תיאוריה וגם תרגול.

יריב כהן, פסיכותרפיסט גופני בקליניקה פרטית בתל אביב. עובד מזה שלוש שנים בסדנת גל, אשפוז יום להלומי קרב בתל השומר.

לימודים:

בוגר המגמה לפסיכותרפיה גופנית, מכללת רידמן. עבודת גמר בנושא פוסט טראומה בעקבות ליווי צמוד של הלום קרב.

'הגוף מדבר' בהנחית רות בן אשר, מרכז גוף נפש.

'טראומה מלידה' בהנחית רות בן אשר, מרכז גוף נפש.

כשהגעתי לסדנה שילבתי את אשתי, יעל צבעוני, שמתעסקת בכתיבה יצירתית. בהתחלה העדיפו לא לדבר על הדברים, לא להוציא את הסיפורים החוצה. יעל הגיעה למקום והנחתה סדנת כתיבה. בהמשך התחילה אווירת פתיחות. יותר ויותר אנשים פונים אליי ומדברים על הטראומה. במסגרת פרויקט 'סיפור של חיים' ראו אור כבר ארבעה ספרים של הלומי קרב מסדנת גל. כל העבודה נעשית בהתנדבות. ניתן לשלב קריאה מאחד הספרים במהלך הסדנה.

על הסדנה: הלם הקרב היא תופעה שכיחה מאוד במציאות של ימינו, עם זאת, אנשים חוזרים ממלחמות ולא יודעים שהם הלומי קרב. הם הולכים לבדיקות מגוונות, מתנסים בכדורים, מנסים לחזור לתפקוד ונכשלים שוב ושוב. הם חווים אלימות, לא ישנים בלילות. לבסוף הם מאובחנים כסובלים מהלם קרב ובשלב זה אגף השיקום של משרד הביטחון מנסה לעזור להם כדי שלא יהיו לבדם חסרי אונים מול החיים, כדי שתהיה השגחה. וכדי שיוכלו ליצור.

סדנת גל היא מרכז יום שהוקם על מנת לתת מענה לנפגעי פוסט טראומה. הסדנה נועדה לנכים המוכרים על ידי אגף השיקום כפוסט טראומטיים שאינם ברי שיקום ושלא יתפרנסו ממעשי ידיהם בעתיד הנראה לעין.

הטראומות שבהן נתקלים בסדנת גל: מלחמות, פעולות צבאיות, תאונות, שוטרים שנחשפו לפיגועים בזמן עבודתם. לאחר הטראומה רוב האנשים יחלימו, אולם חלקם יפתחו תסמינים שונים. עיקר העבודה הינו לזהות את החלק הבריא שנותר במטופל ולהעצים אותו.

הסדנה תורכב משני חלקים:

חלק 1 – שיתוף

בתחילת המפגש אספר קצת מחוויותי בעבודתי עם הלומי קרב בתל השומר. חלק זה ייעשה בעזרת מצגת. אספר על הקליטה שלי והמפגש עם הלומי הקרב, אתאר מקרה טיפולי, וארחיב על ההתמודדויות היומיומיות: על בנייה של אמון, על הצורך שלהם בגבולות, על אינטימיות, על המכשולים הבלתי פוסקים, על המאבק שלהם להמשיך לחיות.

חלק 2 – סדנה חווייתית

בהמשך נבדוק בצורה חווייתית איך זה לחיות עם טראומה. איך נוצר מפגש, מהי התחושה כשנוצרת דחייה. ננסה לנוע כשמשהו כל הזמן עוצר את התנועה השוטפת. לאט נסיר מכשולים, נבנה אמון, ניצור אינטימיות.

בין טכניקות העבודה:

מפגש מראות – איך משתקפים אחד בשני. תרגיל הישענות – עד כמה אפשר לבטוח.

ציפי נגב

מורה ליוגה מכשירה מורים ליוגה מכשירה תומכי תהליכי ריפוי ביוגה תרפיה בוגרת S.E
 

על הסדנה: היוגה היא שדה רחב של מיטביות המציעה כלים רבים התומכים בבניית חוסן בכול הרמות של הווייתנו - גוף, נפש ורוח. מיטביות זו משמעה היכולת להיות כאן ועכשיו ולפגוש במציאות המורכבת - בתודעה רחבה - מתוך איזון בין המשאבים לצרכים, בין הזיכרונות למשאלות, בין החזון ליכולת ובין הפנים לחוץ.

ביכולתם של כלים אלו לבנות מרחב בטוח של משאבים אשר יאפשרו תנועה בריאה ומותאמת במרחבי החלמה. העבודה הטיפולית בשדות טראומתיים באמצעות יוגה כתרפיה שזורה במודעות לתחושות הגופניות, בנשימה, בתנועה ובעמדות גופניות אשר בכוחן להנכיח ולהעצים את המשאבים הפנימיים הזמינים למתרגל.

בסדנה נתרגל כלים שונים מתוך עולם היוגה. בין כלים אלו:

• תנוחות עמידה בסיסיות ותנוחות לוחמים המדגישות השתרשות ומזמינות קרקוע וחיזוק הגוף הפיזי.

• נשימות – תרגול נשימות שונות – אוג'אי וקפלבטי מתוך ההבנה שטיפוח הנשימה יסייע בשחרור תבניות נשימה אשר נפגעו והשתבשו בטראומה, יתמוך בפריקת מתחים טראומטיים ויתמוך ביכולת לויסות עצמי.

• מודרות (מחוות גופניות) שבאמצעותן נלמד לשים גבולות ועוד.

• בנדות אשר מקרקעות ומעצימות.

תרגולי היוגה השונים - התנוחות, הנשימות והתנוחות הגופניות, במקביל להתבוננות פנימית בתופעות ובתחושות העולות, תוך ויסות מותאם, בונים חוסן המאפשר לנו לפרוק מתחים שמצטברים באירועים קשים, ובונים מרחב בטוח בתוכו אפשר לקיים מפגשים עם החוויות המכוננות ותהליכי ריפוי והחלמה.

כאשר אנו מתרגלים יוגה מתוך מודעות וקשב לתחושות הגופניות, לתבניות נשימה ולתכנים שעולים בנפש - יש לנו הזדמנות בכל רגע מחדש לחזור ליוגה כמקור של כוח שתומך בנו לא להישאב לטראומה, ובמקביל מתאפשרים ויסות ופריקה עדינה של משקעים פוסט טראומטיים וחזרה לחיים.

גבריאל שירז,
מטפל פרטני זוגי וקבוצתי בפסיכותרפיה גופנית.
מדריך ומנחה בתחום. מורה במכללת רידמן כ 15 שנים,
מנחה קורס למטפלים- טיפול זוגי בפסיכותרפיה גופנית.
ניהל את מגמת פסיכותרפיה גופנית גופנית בשנים 2001-2008

על הסדנה:

הפסיכותרפיה הגופנית הביודינמית, עובדת עם כוח החיים שבנו - עם החלק הביודינמי שבתוכנו, שמאפשר לנו להתחבר לכוחות הפנימיים שבנו, לאיכויות, לפוטנציאל ולכוח הריפוי הפנימי, שיכול להתגבר ולהחלים מטראומות.
דרך החיבור לאישיות הראשונית שבנו, ע"י טכניקות שונות של דיבור, מגע, תנועה ונשימה, יש לנו את היכולת לעבוד עם מטופלים שחוו טראומות שונות, ושאיבדו את הקשר לכוח החיים הבריא שבתוכם, על ידי התפתחות של מנגנוני הגנה מול הטראומה / טראומות שהתרחשו בעבר.

בסדנה זו נחווה, נקשיב את מורכבות העבודה הביודינמית בעבודה פרטנית ובעבודה מול זוגות שבהם אחד או שניים מבני הזוג חוו טראומה בעברם.

על-פי גישת הפסיכותרפיה הביודינמית, מתרחש התהליך הטיפולי בטראומות בשלושה צירים מרכזיים בו-זמנית, אצל המטפל ואצל המטופל:
1. הטראומה או הפצע והמודעות אליהם בכל הרמות – בזיכרון במחשבה, בתחושה, בגוף ובנשימה ובשחזור האירוע על פרטיו, שיבה לגיל, למקום וכד'.
כולל הבנת מנגנון ההגנה שהגן על הנפש וגם הפריע לזרימת כוח החיים שבנו.
2. גיבוש הפן הבוגר העכשווי שיכול להכיל את הפצע ,לחבק ולאהוב את ה'ילד הפצוע' ולתמוך בו, ובעצם ליצור חוויה רגשית מתקנת, תוך כדי אפשור חזרה לזרימת כוח חיים בריא ומיטיב.
3. מודעות לתהליך ההחלמה והריפוי שמתרחש, והיכולת לחוות ולהתבונן בשני החלקים הראשונים, תוך כדי אינטגרציה שלהם.

נחווה ונבין את פוטנציאל הריפוי וההחלמה מתוך המפגש בין הפצעים והטראומות של מטפל - מטופל / מטופלים, הן בטיפול הפרטני והן בטיפול הזוגי.

Gina Ross, MFCC, is founder and president of International Trauma-Healing Institute in the United States and in Israel and co-founder of the Israeli Trauma Center at Herzog Hospital in Jerusalem.  An internationally respected psychotherapist based in Los Angeles, California, Gina is a senior trainer in Somatic Experiencing® (SE), in charge of SE in the Middle East. She is trained in cognitive, behavioral, and somatic treatment approaches and is certified in addition to SE, in Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR), Thought Field Therapy (TFT), and Traumatic Incident Reduction (TIR). She specialized in the understanding and healing of collective trauma and its role on conflicts, and has created the Ross Model: Working with the Collective Nervous System, and authored the series of 7 books for the relevant social sectors.

על הסדנה:

Taste the core principles comprised in the Free From Conflict Protocol training: How to interface Universal Basic Needs with emotional regulation for authentic and effective conflict resolution.

When high stress, trauma and/or unmet needs overwhelm our nervous system, they alter our mental and emotional balance, compromise our objectivity and ability to meet our needs in healthy ways, leading us to polarized thinking and into conflicts.

At the collective level, trauma fuels violent conflicts and makes them intractable. The Free From Conflict Protocol proposed by The Ross Model: Balancing the Collective Nervous System, offers an organic process which combines stress release techniques with Conflict Resolution Protocol and Communication Skills.

The workshop is for anyone interested in resolving conflict and communicating effectively, whether at the spousal, family, community, national or international levels. The protocol is effective in therapy, at work, at home, in mediation, diplomacy, for journalists, clergy or military personnel, etc.

על הסדנה:

Soul Lightening Acupressure הינה שיטה הוליסטית שפותחה בשנות ה- 70 בארה"ב על ידי ד"ר אמינה רחים, פסיכולוגית טרנספרסונלית, שרואה בנפש מרכיב עיקרי המדריך ומוביל אותנו בתהליכי ריפוי, צמיחה והתפתחות אישיים. ד"ר רחים שילבה שיטות פסיכולוגיות, בעיקר עבודה תהליכית המתמקדת בגוף כמקור לידע (מבוססת על שיטה בשם Process Oriented Psychology  שפותחה על ידי ד"ר ארנולד מינדל) עם טיפול במגע בנקודות לחיצה Acupressure) ). במהלך הטיפול המטפל מזהה ערוצים בהם גופו של המטופל מספר את סיפורו (תנועות גוף, הבעות פנים, תחושות, רגשות, תמונות, זכרונות, מחשבות) ומנסה לעודד מודעות המטופל לאינפורמציה שגופו משדר ולמשמעויותיה. השימוש בנקודות לחיצה במקביל לדיאלוג מסייע בפתיחת מסלולי האנרגיה בגוף ומאפשר לאינפורמציה לזרום בקלות רבה יותר.
השימוש בשיטה לטיפול בטראומה התפתח מאד סביב אסון מגדלי התאומים בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001. פותח פרוטוקול טיפולי בו השתמש הצוות לטיפול בנפגעי הלם.
 

בחלקה הראשון של סדנה חוויתית זו נלמד על הרקע להתפתחות השיטה, מספר עקרונות של העבודה התהליכית ונבין מדוע השיטה מתאימה לטיפול בטראומה. בהמשך נלמד את רצף נקודות הלחיצה לטיפול בהלם ונחווה את השפעותיו על הגוף.
בחלקה השני של הסדנה ניישם את הנלמד ע"י שימוש בנקודות לחיצה ובטכניקות הדיאלוג בעבודה בזוגות, ונבחן את השפעתם על מצב קיים איתו מתמודד כל אחד מן המשתתפים. נסכם הסדנא בשיתוף קבוצתי מהחוויה הטיפולית ובדיאלוג פתוח.

אורית קלפיש כהן, B.A פסיכותרפיסטית גופנית התייחסותית כ-15 שנה, מדריכה.

מנהלת ומנחה קורס סופרווייזרים בפסיכותרפיה ממוקדת גוף בגישה ההתייחסותית.

יוזמת ומנחת קורס טיפול בטראומה בהיבט הפסיכו-פיזי בקבוצות קטנות בת"א.

חברה בארגון ה- ILABP. סטודנטיתM.A   במסלול לתרפיה בתנועה באוניברסיטת חיפה.

כותבת מאמרים בתחום ההדרכה והטיפול בטראומה.

על הסדנה:

הסדנה תעסוק בטכניקת הדיאלוג הפנימי - תיאוריה ומעשה, כחלק מראי לפריסת הקולות המופנמים בטראומות התפתחותיות. על פי וויניקוט, פני האם והמשפחה בכלל מהווים מראה לעצמי של הילד. כאשר המראה חיובית ובונה, יפנים האדם עצמי בוגר יציב ובעל כושר התמודדות. המראה מתעוותת כאשר ההורה מקרין את רגשותיו, צרכיו וחרדותיו על חשבון הילד מבלי לראות אותו באמת (וויניקוט, 2015/1971).

בטראומות התפתחותיות, כבכל טראומה, קיימים הכאב, הפחד והאובדן. אולם בטראומה התפתחותית, בייחוד כאשר מעורבות דמויות משמעותיות- Care takers , המורכבות גדלה בהרבה (הייצלר, 2015) וכוללת קושי בחוויית גבולות העצמי. זאת משום שהאדם שנפגע כילד, מפנים מתוך חיקוי וקשר עמוק עם התוקפן, קווי אישיות תוקפניים ופולשניים של התוקף או אלם והשתקה של מי ששיתף פעולה בהשתקת הטראומה (נווה, 2000).

בסדנה זו ניחשף למורכבויות אלו. נגלה כיצד הן מגולמות בטיפול ובאות לידי ביטוי מול המטפל בקשר הטיפולי ובעולם הבין והתוך אישי של המטופל בחייו ( Lev- Wiesel, 2015).

ניעזר בטכניקת הדיאלוג הפנימי, דרך הבאת דילמה יומיומית, להדגמת מגמות השחזור (גוברין, 2013). בסדנה נתרגל את השיטה וננתח מקרה אחד שידגים עקרונות אלו.

ד״ר רונית אסקרוב ראש היחידה להסבת אקדמאים לפסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן , מנהלת מרכז ה׳גוף הזוכר׳ ומטפלת בקליניקה פרטית.

על הסדנה:

בסדנה נעסוק בשני דברים :

1. להרחיק ,לקרב, לדחוף, למשוך, לאחוז, לעזוב,  להרפות-התנסות בתנועה והבעה של רפלקסים בסיסיים אלה והבנת הקשר בינם לבין זכרון טראומטי.

2. לימוד של טכניקת עבודה עם זכרון טראומטי ויישום התהליך כולו בטיפול בטראומה.

הסדנא נשענת על גישה לטיפול בשיא של הטראומה ובזיכרון טראומטי ע״פ הזרם הביודינמי בפסיכותרפיה גופנית, על הגישה של פיטר לוין ועל שיטות עבודה מתוך ה  EMDR.

שנער פנקס-סמט, ביבליותרפיסטית (מטפלת באומנויות) ופסיכותרפיסטית ממוקדת-גוף, דוקטורנטית (אוניברסיטת בר-אילן) וחוקרת גוף, ראש בית הספר "פסיכוסומה"-  בית הספר ללימודים מתקדמים בפסיכותרפיה גופנית-התיחסותית מבית המרכז הישראלי לרפואת גוף נפש.

מחפשת  ללא הרף אחר המקומות בהם הגוף והנפש נפגשים, נפרדים, נפרמים ומתחברים.

על הסדנה:

איחוי רסיסי נשמה הינה שיטת טיפול השאובה מהעולם השמאני (1).

הרעיון המרכזי של שיטה זו קשור קשר הדוק לפילוסופיה השמאנית, לפיה אנו חיים בעת ובעונה אחת במספר יקומים מקבילים. על השמאן להיות מסוגל, בכוח הריפוי שלו, לשוטט בעולמות השונים, לעיתים בו זמנית.

לפי טיפול זה, יש לחפש אחר נקודות מפנה בחייו של אדם, צמתים שהכריעו את האופן שבו חייו מתנהלים, לא בהכרח טראומות גדולות או אירועים מכוננים, אלא מה שהתאוריה ההתיחסותית מכנה "מיקרו טראומות" (2)- פגיעות קטנות, כאילו לא משמעותיות, המכוננות את האופן בו אדם תופס וחווה את העולם.

לפי הפילוסופיה השמאנית, ברגע הטראומה, נפשו של אדם מתנפצת לרסיסים ויוצאת מגופו. הרסיסים מבקשים בית ונכנסים לכל מה שנמצא בסביבת הטראומה: אדם אחר, חיה, אפילו אבן שנמצאת ליד. מאחר ונפשו של האדם מנופצת ורסיסיה אבדו, רסיסים חדשים נכנסו לתוכו, רסיסים שאינם שלו.

נושא זה מסביר בדרך ציורית מדוע משתנה האדם לאחר הטראומה. מדוע גופו אחר ונפשו שסועה.

השמאן יבקש לחפש אחר הרסיסים האבודים ולהחזיר אותם אל האדם, במקביל להוצאת הרסיסים שאינם שייכים אליו והשבתם לביתם שלהם.

כאשר משחק השמאן עם מוטיב הזמן, ועם העולמות השונים, הוא יחפש אחר אותו זכרון טראומטי ויבקש להחיות אותו. עבודת השמאן תתבצע דרך כניסה למצב טראנס. לעיתים יבקש עזרה מבעלי ברית, לעיתים יעבוד עם איכויות גופניות או תודעתיות: ירקוד, ישיר, יבצע מערכים טקסיים, לעיתים ישתמש בכוח התודעה שלו ובטכניקות אנרגטיות שונות ויפעל לשינוי האירוע הטראומטי- תכנית ורגשית.

ההדהוד (3) בין הזמנים- בין אז לעכשיו, בין מה שאפשר לתקן ואפשר לחוות שוב ובין מה שלא, הוא הכוח העיקרי שיעבוד בתוך תהליך הריפוי.

בסדנה זו, אציג תאור מקרה בו התבצעה עבודה טיפולית עם טכניקות עבודה שמאניות ועקרונות מהעולם ההתיחסותי. נתרגל "טכניקת איסוף \איחוי רסיסי נשמה" במטרה ללמוד לעבוד עם טראומות קטנות, שפעמים רבות אינן מגיעות לקליניקה. יש לאתר אותן, בגוף, בנפש, ברוח, בזמנים אחרים ובאנשים אחרים.

נעמוד על עבודת האיתור ואיכויותיה, נשחק עם גוף ונפש, זמן ותודעה.